לאחר מספר שנים שחונות, לאוהדים ביונייטד סנטר יש השנה סוף סוף סיבות לחייך.

השינוי מתחיל מבפנים

המועדון מאלינוי חווה בעבר שנים עתירות הישגים עם מייקל ג'ורדן ומצא את עצמו בצומת לאחר מכן למשך עשור. הבחירה הראשונה בדראפט 2008, בדריק רוז, החזירה אותם לצמרת הליגה עד שהפציעה של אותו רוז שינתה את עתיד המועדון. הוא מעולם לא חזר להיות אותו שחקן שהיה.

השנים לאחר מכן היו קשות עבור המועדון שחיפש כיוון והחל תהליך צלילה עד לעונה של 22 ניצחונות ופיטוריו של המאמן ג'ים בוילן. בספטמבר 2020, באמצע הבועה אליה הבולס לא הוזמנו כי היו רחוקים מדי מהפלייאוף, הודיעו במועדון על מינויו של בילי דונובן למאמן ראשי. דונובן סיים חמש עונות באוקלהומה עם 60.8% הצלחה, הנתון השלישי הכי גבוה בהיסטוריה של המועדון (כולל התקופה בסיאטל), והגיע אחרי עונה מוצלחת עם הת'אנדר.

המהפכה של דונובן

הצעד הראשון של הבולס תחת שרביטו של דונובן היה הבחירה בפטריק ווליאמס בבחירה הרביעית בדראפט 2020. ווליאמס, פורוורד הגנתי עם יד טובה מחוץ לקשת ואתלטיות יוצאת דופן, הוגדר בעבר על ידי משבחיו כקוואי לנארד לעתיד. כרגע הפורוורד בעיקר נפצע כמו קוואי ויחמיץ את העונה הסדירה בשל פציעה בידו.

הצעד השני שעשה המועדון היה לזנוח את עתידו תמורת ההווה. הבולס העבירו בטרייד את הסנטר הצעיר והמוכשר וונדל קרטר ג'וניור תוספת שתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות תמורת ניקולה ווצ'ביץ' הוותיק והמוכח.

הסנטר המונטנגרי שנבחר בבחירה ה-16 בדראפט בשנת 2011 הפך במרוצת השנים לאחד הסנטרים ההתקפיים המשובחים בליגה עם יד רכה מכל הטווחים וממוצעי קריירה של דאבל דאבל שזיכו אותו בשתי בחירות למשחק האולסטאר. צעד נוסף של הבולס היה ויתורו על הסנטר ההגנתי דניאל גאפורד הנהדר שהפך לחלק חשוב בסגל של וושינגטון.

הקיץ של שיקגו עבר בשקט תקשורתי יחסי בצל השינויים שהיו בליגה, כאשר בקבוצה הצליחו להנחית גם את לונזו בול וגם את דמאר דרוזן לקבוצה שנראתה כאילו היא תהיה טובה בהתקפה אבל בעייתית בהגנה לפני תחילת העונה. לאחר כמעט מחצית מהעונה, הבולס ראשונים במזרח עם רצף של 7 ניצחונות. הם פתחו לראשונה מאז 1997 את השנה בראשות המזרח. אותה עונה נגמרה באליפות החמישית של ג'ורדן.

בדרך שלי

בעוד כל הליגה הולכת בעקבות מהפכת השלשות והאנליטיקס, הזריקה מחצי מרחק נפגעה. דרוזן קלע לאורך הקריירה ב-28% מהשלוש וסירב להתיישר עם המגמה. הוא המשיך לפתח את הנשק ההתקפי לכדי אומנות וקלע ב-51% מהשדה בדצמבר.

בקבוצה עם שני כוכבים נוספים וכדור אחד עלתה השאלה מי יהיה הגו-טו-גאי ברגעי הקלאץ', וזה דווקא דרוזן שבמשך שנים התמודד עם תדמית של "נחנק" בפלייאוף. הוא ראשון העונה בכמות הנקודות ברבע הרביעי (232) ושני בכמות הנקודות למשחק עם 7.7 ב-53.2% מדהים מהשדה, כולל 50% מהשלוש.

הוא חמישי בליגה בכמות הנקודות ממהלכי בידוד במשחק, אחרי ג'יימס הארדן, שיי גילג'ס אלכסנדר וג'ייסון טייטום, וקולע באחוז אפקטיבי גבוה (55.8%), הגבוה מבין כל השחקנים שעושים לפחות 3 ניסיונות במשחק. הוא עם 4.1.

באים לעזור

הערך המוסף של הבולס, שהתמודדו עם מגפת קורונה משמעותית, מגיע מהספסל שקולע לא מעט במשחקים האחרונים. זה מתחיל דווקא בהגנה: שילובם של לונזו וקארוסו בקו האחורי יוצר אפקט הגנתי שמוביל למקום הראשון בנקודות אחרי החטאה או חטיפה, נתון שמושפע מהלחץ שמופעל על מובילי הכדור של היריבה והיכולת הנהדרת של לונזו למצוא את חבריו במגרש הפתוח במסירות אאוטלט יוצאות דופן. הצמד האנרגטי של שיקגו חובר ל-3.8 חטיפות משותפת למשחק ביחד.

במקביל, קובי וויט מתחיל לחזור לקצב ונראה נהדר במשחקים האחרונים אחרי פציעה בכתף וקורונה. הוא קלע שיא עונתי של 24 נקודות בשבוע שעבר והיכולת הגבוהה שלו נותנת עוד גארד לבולס, בנוסף לקרוסו, בול, לאבין וניקולה ווצ'ביץ'.

מתחיל להתאושש

אחרי פתיחת עונה בינונית וקורונה ניקולה ווצ'ביץ' מראה חזרה לחיים. האול-סטאר לשעבר שיפר את מספריו באופן משמעותי בדצמבר ב-4 נקודות למשחק ולוקח 11.4 ריבאונדים למשחק, שביעי בליגה. היכולת הגבוהה שלו בריבאונד ההגנה (9.6 בערב) מאפשרת לבולס לשחק עם דרוזן דה-פקטו כפאוור פורוורד. הקליעה שלו משלוש מאפשרת לבולס להגיע בקלות לצבע, כמו שניתן לראות כאן:

כיאה לקבוצה של דמאר דרוזן הבולס משחקים אחרת משאר הליגה. שיקגו היא הקבוצה שזורקת הכי מעט שלשות בליגה אך קולעת אותן באחוזים הגבוהים בליגה, הם מדורגים במקום שני בליגה מאחוזים מהשדה.

השילוב ההתקפי המשובח של לבין ודרוזן עובד נהדר בעיקר בשל יכולתו של הראשון לשחק רחוק מהכדור ומוביל את שניהם לטופ 10 בנקודות למשחק. השניים חוברים ביחד ל-53 נקודות משותפות בממוצע למשחק. לכן למרות הקורונה הם נראים מחוברים ומאיימים מתמיד, עכשיו הם גם מסתכלים על המזרח מלמעלה.